אמי, הביטי,
אמר ילד בטיילו בגינה,
עץ יחיד עומד כאן.
וראה זה פלא
עץ יחיד עומד בכל
שלג וכפור, רוח וגשם
ברקים ורעמים וברד
העץ הזה שרד הכל.
עץ ירוק קטון
עליו עדיני מראה
אך ראי, אמי, אומר הילד
ראי עד כמה חזקים הם
הן לא יפלו הם במשיכה
לא ינשרו הם בקור
לא ירעדו עם הרוח,
כי איתן הוא העץ על אף גודלו.
ואף אני, יושבת על ספסל בגן,
אני עצמי כמו העץ הקטן
יושבת ומביטה בעץ
וקוראת את מחשבותיו
הבדידות בלתי נסבלת,
הקור ידידו היחיד.
אני בפני הקור אינני עמיד
הקור הוא לי חבר
אמר העץ והתנער
ואף אני נרעדתי
מחשבותיו של העץ
כמיהתו לחבר
קירבו אותי אליו
כמו לא הייתי קרובה לאחר מעולם. |
