תקרא את השיר שלי, תחשוב שהבנת.
אבל רגע לפני זה לא תבין כלום.
תלך עם הראש אל הקיר והגב את החופש,
ולא תסכים למישהי כמוני לקרוא לך אטום.
מרוב עצים, אמרו לי, לא רואים כבר יער.
יותר מידי מטאפורות חונקות סיכוי למשמעות.
תחתן נמעך במלודרמטיות מסר שלו וקטוע,
הוא נחנק מרוב מטאפורות, הוא עומד למות!
ועכשיו
מדענים מקבלים יצירות וכולאים אותן בכלובים
מנסים עליהן סוגים שונים
של רעל אומנים.
בתי חרושת קונים בסיטונאות
חומרים לרצח המוני של כל יצירה אמיתית
ואתה יושב בבית ומקבל משמעות חתוכה מוקרבת
לכבודך על מזבח הטיפשות האנושית. |
