מוקדש לששת הנרות שמאירים את חיי.

אתמול בערב שיחקתי עם עצמי משחק קצת חולני. הייתי במצב רוח רע
ולא הצלחתי להירדם אז לקחתי 6 נרות מאוסף הנרות שלי, העמדתי
אותם בשורה והדלקתי אותם, החדר התמלא באור עדין ונוגה. קבעתי
לעצמי שכל אחד מהנרות יסמל ידיד או ידידה שלי.

הנר הלבן סימל חברה טובה שלי שהיא קצת מוזרה, יש לה הרבה
אמונות פאנטיות והן משתלטות לה על החיים, אבל מלבד זה, היא
אחלה בנאדם. תמיד עוזרת, תמיד מקשיבה, מתעניינת בלי לחטט.
הנר הכתום סימל את בת דודה שלי. מישהי שפעם היינו כמו אחיות,
התרחקנו השנה ובזמן האחרון התקרבנו שוב. היא אדם נפלא, מאוד
אוהבת אנשים ואנשים אוהבים לאהוב אותה.
הנר הצבעוני סימל ידיד שלי. הכרתי אותו דרך חברה והתיידדנו די
מהר. הוא מאוד נחמד ומצחיק, ונהנה להקשיב לשטויות שלי, רק שהוא
שומר על מרחק ממני, ובצדק..
הנר הסגול סימל חברה שלי שהיא מאוד רגישה וטובה, בעיקר תמימה.
היא חיה את חייה הסגורים כמו בבועה אבל אותי היא אוהבת ומאוד
עוזרת לי, תמיד היא שם בשבילי, ואני משתדלת להיות שם בשבילה.
הנר השחור סימל חברה שלי, אחת שאני מאוד אוהבת  ולצערי אנחנו
בקושי מתראות. היא עושה המון שטויות ואני כל הזמן דואגת לה אבל
לפעמים אני מקנאה בה. היא חיה את החיים כשאני רק מנתחת אותם.
הנר האחרון היה שקוף. הוא סימל את ידיד קרוב שלי. מישהו
שסיפרתי לו כמעט הכל והוא שינה אותי, עזר לי להתבגר. הוא טיפוס
מאוד אופטימי אך גם מאוד לא טהור.

החלטתי לשכב במיטה ולהסתכל על הנרות עד שידעכו. הנר שייכבה
ראשון הוא הבנאדם הראשון שיעזוב אותי, או יכאיב לי. הנר שידעך
אחרון יהיה הבנאדם שהכי אוהב אותי.

אני לא יודעת איזה נר כבה מתי, או אם הם בכלל כבו, בגלל
שנרדמתי. כשהתעוררתי הייתי בתל השומר, כולי מכוסה כוויות.
מסתבר שאחד הנרות נטה קצת ושרף את הדפים של הבגרויות שהיו
מונחים לי על השולחן, דבר גרר דבר וכל החדר עלה בלהבות כשאני
ישנה בתוכו. אמרו לי ששאפתי המון עשן וניצלתי בנס ממש, אבל
איזה נס היה פה בדיוק, אם החברים שלי שרפו אותי?