מוטי פרי-מור / נמהל באדמה |
שעון אדיש, בדומיה
בוהה בתמונת שחור
ידיים טובעות
בכיסים ריקים
מבט עין רשיל
זעם מהול דמים
מצח מעונן
מבט קודר
שפתיים מצומתות
מכאובי דווים יחריפו
ואט, אט,
נמהל באדמה
אל דרך כל חי
ללא ידע
נווה נעימים.
ללא אף פעם
טעם החיים.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|