אני זוכרת את יום ההמראה. זה היה יום יפה, שמיים כחולים, ולא
היו עננים בשום מקום.
הייתי כל כך נרגשת, אני חושבת שזה היה היום הכי טוב בחיי.
הייתה רוח חמה ורכה נושבת במדבר.
אני זוכרת את זה בגלל, בזמן שהתקרבנו למטוס, הרוח העיפה את
שערה של מרי על פרצופה. הצלם אהב את זה. הלן ואני גזרנו את
השיער שלנו ממש קצר, כמו כל האסטרונאוטים. אבל שערה של מרי
ארוך ופרוותי. הרוח הנדיבה העיפה את שערה לכל מקום, וצלם
טלויזיה אחד הלך לפניה וצילם את זה.
היו צלמים בכל מקום. אני מנחשת שזה נראה טוב בתקציר הטלויזיה -
שלוש נשים צעירות בחליפות חלל בצבע כסף, הולכות דרך מדבר החול
עם עלות השחר.