|
האדם והשן כה דומים הם
שניהם חול'קים את אותה המציאות
אמייל השן ועור האדם
מגנים מבחוץ על סודם
מכסים מפני כל פגע או רעה
אך לא מגוננים מפני מחלה
אם זה מהם יוזנח
תבוא הרעה, מחלה נוראה
הרקבון יתחיל לאכול מבפנים
יבצרו חורים או גידולים
צחנת הרקבון מוסתרת היטב
מפני המגן, רחוקה מעין לב
כאשר הרעה תגדל מספיק
הדאבה תחל, כאב השן
וכשלבסוף יפתח אימייל השן (הוא המגן)
רקבון עד השורש ועד העצם יתגלה
מעיד על אישיותו של בעליו
על סודו הקסום, הגלוי עכשיו
|
|
|
"פעם, לפני שנים
רבות. הסלוגנים
פרסמו את הבמה
ומשכו את העין.
היו אפילו כאלו
מצחיקים, או
מתוחכמים. ואז,
יום אחד. הגיע
אדם (שלא אנקוב
בשמו) שבגללו
הסלוגנים הפכו
לערמה של
שטויות. השטיות,
נכתבו בתחילה על
ידיו ולאחר מכן
אנשים מטופשים
(עם שמות
מטופשים לא
פחות) הצטרפו
אליו. וכך הפכו
הסלוגנים
לגיבובים שכולנו
מכירים ואוהבים
- הסוף."
צרצר מטופש מספר
לילדים בגן את
"אגדת
הסלוגנים". |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.