שלי לאור / הדייר |
עד שראיתי את הדייר
שעל הספסל הציבורי.
אפילו תיבת דואר
נעוצה על גב הספסל
ואפילו הציפורים לא מחרבנות על המיטה שלו
לא ידעתי שאיני רעבה
עד שראיתיו בוזז את הצפרדע הירוקה
העירונית
לא ידעתי שאיני צמאה
עד שראיתיו שותה מתוך השלוליות שבין החריצים
שעל המדרכה
לא ידעתי שאיני מסכנה
עד שראיתי את המוות
בעיניו של הדייר
שעומד לעבור לדירתו האחרונה
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|