|
בלהט הקרב
שכחתי לומר לך
שאין ארון זכוכית
ואין תפוח מורעל
ורק ביקשתי להראות לך
היכן האביר נפל
על חרבו.
ואפשר שגם את גופות הילדים שבאו לבשר
על מותו.
אין כן יותר מילד
ואין חד יותר מלהב החרב
העורפת
מילים.
וייתכן שמכשפות עדיין
תרות את הארץ
בחפשן אחר המראה המושלמת
שיודעת
לשקר כשצריך.
ובעלות אוב בקפידה בוררות
את התשובות הנכונות
מפי המתים
לשאלות
המתים שבשער.
ובסופו של יום
בשכוך הקרבות
זו רק האמת שמבוששת לבוא.
כך, כצייד רפאים שפניו אל היער
וידיו אוחזות לב חזיר. |
|
|
- מה השמועה
הכי מעצבנת
שהפיצו עלייך?
"שהבאתי לעמנואל
הלפרין בראש תוך
כדי ששלושה
פועלים זרים
מאוזבקיסטן
מציירים לי על
הגב פנטגראמים
בלורד ורוד".
- וזה לא
נכון?
"פנטגראם? מה
אני, פאגאנית?
הם ציירו מגן
דוד!".
(מתוך הראיון
המרגש והבלעדי
עם איזה אחת.
בקרוב). |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.