[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







ניר מאלבוגט
/
וידוי של עוזרת בית

מלני הייתה בסך הכל עוזרת הבית שלנו, היא באה מקייפטאון שבדרום
אפריקה ונראתה ממש טוב יחסית לגילה, היה לה גוף חטוב ותמיד
אהבתי להביט בסימני החוטיני המבצבצים מבעד לטייץ הכחול מבריק
שלה, הייתי מנצל את זה שהיא מתכופפת להרים את הלכלוך מיעה
ומציץ כמו ילד חרמן בן 16, רק חבל שאני בן 21 ועדיין גר עם
ההורים.
אני ומלני לא תקשרנו הרבה ואם היינו מתקשרים אז זה היה אך ורק
באנגלית, עורה היה שחום כהה ושערה שחור ומדולל, אם תהיה פעם
תחרות מיס עוזרת בית אני בטוח שמלני מגיעה בשקט לעשר האחרונות
מלני תמיד קראה לי מיסטר ספלנדד מכיוון שהיא תפסה אותי מחקה את
יו גראנט באמבטיה כששיחק ב"נוטינג היל" "היו שם הרבה ספלנדדים"
אמרה באנגלית, "ראית את הסרט?!" שאלתי בהתלהבות יתרה "הייתי
מבקרת סרטים בעיתון המקומי של קייפטאון" הפליאה אותי מלני.
איזה עולם אתמול הייתה מבקרת סרטים והיום היא ממרקת מראות איך
שדברים משתנים, "למה עזבת?" שאלתי בתפנית חדה ובניגוד למה שהיא
ציפתה , "מיסטר ספלנדד איי ניד טו קלין סורי" אמרה מלני ושבה
אל המגב והמטאטא שנשענו על משקוף חדרי, לפתע הרגשתי שנגעתי
בנקודה רגישה אצל מלני ואז ראיתי את מלני מוחה את עייניה בנייר
הטואלט הישן שבדיוק החליפה, ניגשתי אליה הייתי חייב והנחתי את
ידי על כתפה, מלני נרתעה קצת ואז אמרתי "ספרי לי, בבקשה אני
רוצה לדעת מה קרה", "מה עם העבודה?, אמא שלך תפטר אותי אם לא
אסיים בזמן" ,"אני אסביר לאמא שלי בדיוק למה הפסקת ואגיד
שדרשתי ממך להפסיק עכשיו ספרי לי מה קרה!", "זה החבר שלי, הוא
היה נראה ממש כמוך בלונדיני שזוף עם עיניים כחולות ויפות, הוא
עבד כנהג של "הפדרל אקספרס" בקייפטאון ובלילה אחד הוא היה צריך
לצאת מוקדם מהבית בכדי להגיע למסור חבילה של מזומנים ,משהו כמו
בערך חמש מאות אלף דולר", "את רוצה לשתות?" הצעתי לאחר שלא
הפסיקה לדמוע, מלני הנידה בראשה בשלילה והמשיכה בסיפור, "הוא
יצא בארבע בלילה והניע את המשאית, הוא היה צריך להגיע
ליוהנסבורג עד השעה עשר כולל הפסקות אך הוא מעולם לא השלים את
המשימה, לפני שעזב שאלתי אותו אם הוא חוזר לארוחת הערב הואא
אמר בחצי חיוך.
אני לא מבטיח דברים שאני לא אוכל לקיים" , מרק נהרג, הוא נהג
במהירות מופרזת אמר לי השוטר לאחר שזיהיתי את גופתו ,הוא העיף
את עצמו עם המשאית מצוק ,אבל הוא השאיר לי צוואה הוא החליף בין
משלוחים ודאג לכך שחבילת המזומנים תשאר בפריזר שבתוך המקרר".
"מה?, איך ידעת על זה?" "הוא השאיר פתק שבו רשם "יש שניצל
עסיסי בפריזר" "מה עשית עם הכסף?", שאלתי כחצי נאיבי חצי סקרן
, "את הכסף תרמתי לקרן לנפגעי תאונות הדרכים בדרום ואפריקה
ושבוע לאחר מכן עליתי על מטוס לתל אביב כי רציתי לשבור שגרה,
אתה כל כך מזכיר לי אותו".  נשקתי על לחיה ולאחר מכן על שפתיה
והיא לא התנגדה, אמרתי לי שאני אמשיך בנקיונות ושתלך לביתה
לנוח והיא אמרה "גודביי מיסטר ספלנדד טל יור מודר איים
קוויטינג".
מאז מלני נצורה בזכרוני עד עצם היום הזה.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
- נמאס כבר
מהפלסטינאים
האלה, נזרוק
עליהם פצצת אטום
ונגמור איתם.
- אבל אם נזרוק
עליהם פצצת אטום
גם אנחנו נמות.
- אז שאמריקה
יזרקו.


תרומה לבמה




בבמה מאז 26/8/03 2:52
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
ניר מאלבוגט

© 1998-2018 זכויות שמורות לבמה חדשה