איתך, חגגתי את ילודת הרגע,
ניסיתי לחפון את הכל,
והכל כמו מים גנובים
חמק מבין אצבעותי.
אתה, שאת גופי פילשת,
שהאדמת בשרי בלשונך,
אתה שדלית את אינקץ בתולי.
גם יקיצת החמה לא הסיחה אותך,
לא חשת דבר, מלבד נפשי הערומה,
אותה במבטיך עטפת,
רגע, ועוד רגע, באצבעותיך קטפת.
חככת עורך בעורי,
צעקת - ויהי אור!
והיה הרבה אור. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.