[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








הבדידות היא עניין משונה, מה ההבדל ביני לבין כל האנשים
שדואגים להם ויש יש להם אנשים שאכפת להם מהם?
ועכשיו אני מוצאת את האומץ לומר, אני חושבת. ודואגת ואכן איכפת
לי!
אם למישהו אכפת ממני או לא ואני חושבת שלא אבל אולי, רק
אולי... אני טועה... ומבחינתי זו מחשבה טובה בהיתחשב בזה שאף
פעם לא חשבתי שאני יכולה לטעות בעניין חשבתי, שאין ספק שאני
צודקת ושלאף-אחד לא איכפת
ואלו לא רק פראנויות של בת 18, פאראניות של בחורה... אני באמת
רוצה!!! מישהו, גבוה, ובלונדיני ויפה... או פשוט מישהו שאוהב
אותי ואני אותו... ובכלל מישהו שאני אוכל להיזדיין איתו כל
היום וכל הלילה, ולא רק זה... בעיקר זה שיהיה לו איכפת באמת.
ומה שאני באמת רוצה, באמת-באמת זה להרגיש שפויה כמו שכל בני
האדם מרגישים. אבל אולי זה לא יקרה ולא יגיע... אבל לא נורא,
אני יודעת שיום יבוא, ואני ארגיש מאושרת באמת, באמת, בלי בקבוק
וודקה או כמה עשרות ראשים לפני אני בטוחה שהכל יהיה נפלא...
וזה מספיק. למציאות אין שום קשר לכך. רק זה, זה מספיק.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
טרומפלדור היה
גידם.

כל היום היה
גידם

ובלילה, הוא
שמר


(מתוך הספר
"שירה מודרנית
חסרת תכלית עם
רטרוספקטיבה
חסרת תכלית
לרגעים של חוסר
תכלית")


תרומה לבמה




בבמה מאז 25/8/03 12:06
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
אני זו-אכן-אני

© 1998-2025 זכויות שמורות לבמה חדשה