ר. ס. דגון / עצבים |
כשאני בחברה
אני שוכח מהדגדוג ההיסטרי באפי
מתעלם מאדי המים ונחיל החיידקים שרוצים לפרוץ מנחיריי
ושומר אותם בפנים
כאילו מעולם לא היו קיימים
אני משתעל רק כשאני בחברה
לעתים זהו רק שיעול קל וקצרצר
שנועד לנקות את גרוני העומד בפני שימוש חברתי
לפעמים אני משתעל בחברה
מפני שנתקע לי משהו בגרון
אני סובל מכיב קיבה רק כשאני לבד
כשאני בחברה
החומצות לא מגיעות לפצע שבדופן התחתון של הקיבה
כאילו הוא מעולם לא נשרט
אני מת רק כשאני בחברה
מוחי משתיק את פעימות לבי
וכל תאי גופים מתפוררים לאיטם בסביבה בגלל
(סתיו 96')
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|