בתקופה מתוחה שכזאת, שרק מחכה שתגיע לקיצה אני חי
כמו הרבה דברים שעדיין לא בדיוק מצאו את מקומם
מזג אוויר לא ברור מחכה לייציבות מן נורמליות שכזאת
זרעים שפיזרתי באדמה עדיין לא הגיבו להטלת מיימיי,
אני לא פוחד, אני לא ביישן אכריז בקול
מה שאולי מראה על סימנים של חולשה מן פגיעה בהשכלה.
קול: "אולי תיקח אקמול"
מסכן הקטן, זוהי עונת השבלולים וכולם יוצאים לשדות ומחפשים,
מחפשים
מרוב שבלולים עגולים, הראש מסתובב גם כן
אבל אסור לקחת מאנשים זרים כדורים בעיקר במאה ה-20
הראש נורא כאב אבל עכשיו, עכשיו,עכשיו, עכשיו...
זה ענק ויפה וגדול
איזה כיף לי לחלום
על פילים וורודים מעופפים
איזה כיף לי לגדול
קול: "אולי תיקח אקמול"
איזה כיף לי לגדול. |
