אף אחד לא מבין... המציאות היא פסימית וכל מי שמציאותי, אפילו
מעט, הוא פסימי, פשוט הוא מבין מה המחיר שהחיים בימינו דורשים,
וכן, קצת קשה להתמודד איתם, אנשים קמים כל יום לעבוד בלי לדעת
שבקרוב בכלל לא יהיה להם איפה.
עשרות אלפי אנשים חיים מתחת לקו העוני!! לאמהות אין כסף להאכיל
את הילדים שלהם!! לאן הגענו??
ומה יקרה עם הבועה תתפוצץ?? לאן מי שבתוכה יברח?? לתוך המציאות
הנוראה הזאת??
לתוך הפיגועים שיש פה כל שני וחמישי?? לתוך המצב הכלכלי הקשה??
או אולי לתוך כל הבעיות שבני האדם בזמננו שקועים?? אני לא רואה
שום דבר חיובי במציאות של היום, הממשלה סוחטת כסף מכל מה שזז
על כל דבר.
מה שחסר זה שהם יתחילו לגבות מיסים גם על כמה שאנחנו נושמים
ועל מספר הצעדים שלנו.
אף פעם לא חשבתי שאני אגיד את זה אבל לי עדיף כבר למות מאשר
לחיות במציאות הזאת שאני חיה בה, ועוד בנוסף לזה כל הבעיות
החברתיות שאני נמצאת בהן, תראו, אני לא מקובלת, אני לא במצב
כזה גרוע, אבל תמיד יכול להיות יותר טוב  וההורים די מגבילים
אותי עד שאני מחליטה לצאת, אז איך אני ארכוש חברים חדשים?? איך
לי יהיה חבר קבוע?? ואיך אנשים יאהבו אותי אם כשאני יוצאת אני
צריכה לחזור אחרי שעתיים שלוש?? מתי מספיקים להכיר אותי?? והכי
מעצבן זה שאנשים לא מכירים אותי כמו שאני באמת, אני פשוט משתנה
בחברת אנשים מסוימים, אמנם יש פה הרבה בעיות, אבל אני מצליחה
להתמודד עם חלק מהן, ותחשבו שעוד כל זה בתוך הראש שלי, אז איזה
חלק כבר נשאר שם שיתעסק ובאיך לפתור הבעיות שלי?? נכון מאוד
אין, והתוצאות כאן לפניכם, אם הבנתם אותי זה אומר שעכשיו תוכלו
להבין מה עובר עליי ותלמדו לאהוב אותי כמו שאני.