הכל התחיל יום אחד שמישהו אחד צץ לחבורה שלנו. קראו לו קיק.
כן, קיק. היינו חבורה ממש מצומצמת של אנשים: אני, דין, מיכה,
ריקי, לימי, דנדוש וקופ. כל יום שישי מתחת לבית של לימי היינו
יושבים, מדברים וצוחקים. חבורה כזאת, אתם מבינים, בלי נספחים,
עם סודות שהיו על גדר סודות מקסימום לשבוע ועם קצת ריבים. אתם
מבינים, אין דבר כזה לא להפגש יום שישי או לא לדעת הכל על שני.
זה אנחנו, תכירו.

יום שישי אחד מיכה הביא עימו חבר אחד שלו מהביצפר. אתם בטח
שואלים איך זה יכול להיות, טוב היו דברים מעולם, לפעמים בא חבר
של או חברה של, אחרי הכל אין רע בעוד אנשים, החיים יותר
מעניינים. אבל אין מקרה שהחבר הזה בא לעוד מפגש, זה חוק ברזל,
מצב כזה הוא אסור, וזה היה מוסכם וידוע לכולם. אבל החבר הזה של
מיכה בא גם יום שישי נוסף, וגם זה שאחריו וזה שאחריו. לנו זה
נראה כבר מוזר, אבל החבר של מיכה הוא היה, איך לומר, אישיות
מושכת.

כן, כן, אני נזכר, החבר הזה של מיכה היה מצחיק, שנון, נאה
וחכם, מה לא בעצם. הבנות התלהבו ממנו והבנים הקשיבו לכל מילה
שלו. אני והם הבלגנו, קשה להגיד לאדם כזה לא לבוא, בייחוד שהוא
כ"כ שימושי...

אז החבר של מיכה הפך להיות נספח. נספח זאת לא מילה טובה, או!
מצאתי מילה טובה, הוא היה חבר בחבורה. כן, הזמנים עברו יותר
מהר בחברתו, ואנחנו היינו מרוצים עד הגג. אבל, היה בו משהו
מוזר. לקח לנו שנה להבין שאנחנו לא יודעים עליו כלום, חוץ מזה
שהוא שנון, מצחיק וחכם. גם מיכה, שהיה חבר של "החבר של מיכה",
לא ידע דבר על האיש. סימני שאלה החלו לעבור מעל ראשינו.

הבנים הטילו על הבנות לשאול אותו שאלות, אך בכל פעם ששאלו הוא
התחמק ע"י השרמנטיות שלו או שמא ענה בצחוק. הזמן עבר ועבר
ואנחנו לא ידענו איך לסחוט מהאדון הנכבד מידע. פעם אחת בדקנו
בספר טלפונים היכן הוא גר, אך לשווא, כל אדם שהעלינו ברשתנו
והיה בעל אותו שם משפחה כשלו, לא היה הוא או אחד מקרוביו.
ניסינו לברר בשכונה ובעיר כולה, אך לשווא, המידע שביקשנו למצוא
לא נמצא.

לאחר זמן מה, קיק לא הופיע עוד. לא ראינו או שמענו מקיק. בבית
הספר נאמר לנו שמעולם לא היה תלמיד כזה. מיכה לא ידע לומר איך
ייתכן הדבר, שכן עמיתו מבית הספר, נודע כלא קיים בבית הספר.
אני לא יודע לומר כיצד ייתכן הדבר. כמו שהגיע, כך נעלם. דבר
אחד בטוח, החבורה שלנו התפרקה. מאותו יום שקיק נעלם, לא נפגשנו
יותר בימי שישי. כל אחד מצא את החברים שלו ובילה איתם.

דבר אחד מטריד אותי, מיכה לא מצא חברים חדשים. האנשים היחידים
שהיו חברים שלו היו המשפחה שלו. לי זה נראה מוזר, שכן כל אחד
מאיתנו איתר את חבריו החדשים, אך לא מיכה. מיכה חבר רק של
המשפחה שלו. אין לי בעיה עם זה, אבל הם... הם... מכשפים.