|
נכתב בעיתות משבר
אתה שואל
מתי זה ייגמר
אתה אומר
אני לא ארגיש כך יותר
נכתב בדמעות
תסיים את זה כאן ועכשיו
באור ראשון עם בוא הסתיו
במשב מזכך של רוח קרה
בניפוץ עדין של כוס שבירה
נכתב בעיתות שנאה
כשאתה לא מסוגל להביט במראה
הנפש צועקת לצאת לעולם
אבל אתה נחבא, מסתגר מכולם
מתי הכל התחיל?
ומתי תראה את הסוף?
הורדים כבר לא מפיצים
את ריחם המתוק
העלים לא נושרים
אל האדמה החומה
אתה נכתב בדמעות ונקרא בדממה. |
|
|
... בכוונה אני
משאירה את הדלת
הימנית האחורית
פתוחה למחצה,
ומחכה לראות
אותם מנופפים
לי בהתרגשות
ועושים לי עם
הפה תנועות
של דג
באקווריום
משתוקקים...
אבל
אני לא מראה להם
שאני יודעת,
אני רק מעלה על
פני חיוך של
הכרת תודה -
ואז, כשהם כבר
לא בודדים-
משלחת אותם
לדרכם...
צפיחית בדבש
בטיזר לסלוגן
"כל האנשים
הבודדים" |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.