לכשמלאו לי 18 חורפים, גויסתי אני לצבא הכיבוש
שם אין גיל אין רינה, אין ששון אין שמחה
רק עצבות שיכחה דיכאון ויאוש
לכשמלאו לי 19 חורפים, נשארתי אני בצבא החרון
שם אדם הוא קדוש ועליון הוא ערכו
אם לא בן-הגר הוא ודמו הוא נכון
לכשמלאו לי 20 חורפים, עודני אני בצבא ההגנה
שם גם אין היגיון רחמים וחמלה
רק רובים שקרים הם ושנאה,ושנאה,ושנאה
לכשמלאו לי 21 חורפים, שוחררתי אני מצבא המתים
שם כולם לא חיים הם, אדישים וקרים
לו ידעו הם לחיות השכיחון השנים
ואני ששוחררתי, ואני שחופשי, האם מת אנוכי או אם חי?
גם רציתי לשאול, אך ידוע ידוע, שאסור לי לשאול: עד מתי? |