שבת בבוקר
בית מלון זול
בחורה יושבת על המטה , ישיבה מזרחית , היא צעירה ויפה , שיער
שחור ארוך ארוך וחלק , לבושה בתחתונים.
במיטה שוכב בחור , שיער מחומצן עד אימה , סיגריה בזווית פיו ,
כובע אוסטרלי ירוק על ראשו.

הגר: אז... אתה לא אוהב אותי?

ערן: אוהב. אוהב....

הגר:באמת?

ערן(קם ,הולך לשירותים , מטיל מימיו על מכסה האסלה הסגור  מגרד
בישבנו בבהמיות): באמת. נשבע. בהן צדקי.

הגר: אני חושבת , אני חושבת שכל המצב הזה הוא מלודרמטי מעצם
היותו. החיים המזויינים שלנו - זה לא באמת , זה טלנובלה..

ערן (חוזר למיטה , מדליק סיגריה חדשה ולובש את משקפיו): אה?

הגר: אתה לא מרגיש , אנחנו לא קיימים ברצף התרחשויות ממשי , גל
הסינוס האידיאלי שלנו נמצא בהפרש מופע רחוק מזה של הקוסינוס
הקוסמי , אנחנו תסריט רע

ערן : אז תמצצי לי

הגר (עם זין בפה, מפגינה יכולת דיבור מרשימה , נזהרת שלא
להקדים קנה לוושת) : אתה מבין? (שלוק) זה כאילו יש איזה
תסריטאי , ממש דלוח (שלוק) שכותב עלינו במליציות מטופשת (ערן
גומר לה בפה , היא קמה ומרוקנת את תכולתו-תכולתה אל הכיור ,
ושוטפת )

ערן: הגר....?

הגר: מה?

ערן: את באמת אוהבת אותי?

הגר: לא הקשבת למילה ממה שאמרתי , הא?
      כן , אני אוהבת אותך

ערן: אז תמצצי לי.....


פייד אאוט