בחוץ ליל סערה.
סוער הוא,
נכנס לביתו.
עננים מתנגשים,
ברקים משתלחים,
רעמים שואגים ברחובות.

הוא לא הדליק את האור.
התישב על מיכתבתו.
שלף דף נייר חלק, צהוב.
בעט דיו נובע רשם.
מילים צבועות בדם.
חתם בנשיקה בקצה.

התרומם וצעד למטבח.
ברא חיים במכשירי החשמל.
במסדרון החשוך פנה ימינה.
פתח ברזים של מים, ומים ניקוו.
וניקוו בעיניו דמעות זעירות.
שטטו כדמים במורדות פניו.

פתח חלון אל הלילה.
רוח וגשם חדרו בשריקה.
הביט על העיר, עצם את ליבו.
לקח לגימה ארוכה של אויר.
פתח חלון אל הלילה.

ואל הלילה
קפץ.