להמשיך להיות חזקה,
אל תניחו לי להיות שברירית כפי שאני זועקת להיות...
אל תניחו לי לבכות את שברירי השניות בהן עיני הקריסטל שלי
נשברות
לאלפי זכוכיות של כאב.
הרימו את ראשי,
אני יודעת שגם כאשר אתם עושים זאת עיני נופלות.
הן ייתרוממו בקרוב,
אני מבטיחה.
שאו את ידי והלמו באגרופה כאשר תרגישו שצורך בי להכות.
כי אינני מסוגלת עוד לבלום סטירות חסרות משמעות.
אז למה הן כואבות?
חדדו את לשוני!
כי גאוותי מרוסקת מכדי להגיב על דברי עלבון מרושעים.
סרקו שיערי בכדי שיכסה על אוזני,
אולי הוא יצליח לכסות מפני שמיעת שתיקות רועמות.
וכאשר אפול,
שאו גופתי,
השברירית, הבוכייה,
חסרת הצבע, הכואבת
החלשה ומושפלת.
שאו אותה ועזרו לי לקום. |