אם החיים יפים
למה אנחנו עצובים, כועסים ובוכים?
ולמרות שאנחנו צעירים
למה אותנו לא מכינים,
לקראת החיים הקשים
והכל כך לא פשוטים,
שאת כולנו סוחפים
למקומות לא רצויים?
ולמה במקום לשאול שאלות
שמתאימות לילדה בגילי
אני מוצאת את עצמי
מרבה בשאלות כל כך מסובכות
שעל החיים הן מדברות?
ולמה לעזאזל אני שוב נמצאת בבית קברות!? |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.