כמה אנשים באו - נכנסו ויצאו - הריקו את ליבם, כאן בתא
הורים לילדים משוטטים, מוכרים את גופם בגן החשמל, מחפשים
להביא הביתה את המנה היומית - "אין לי מה לחפש בשכם" -
ישבתי אני, כבר שבועיים שלא ראיתי פרפרים, אורות הכרמל
רחוקים כמו הירח - היה כדאי? - אין דרך אחרת? -
שמואל ערק 10 שנים, עוד שנתיים הוא ישתחרר, אמו תמות
עוד שנה, ילדיו כבר מעשנים יותר ממנו - האם הפעם הוא
ישרוף את הורידים? - הרופאים צופים לבנו חצי שנה -
ריח הים מגיע, לא נושא עמו מלחים, אוניות, דגים, חכות,
מדורות - האוכל שאני אוכל, מתפורר במעיים אכולות הסרטן,
התקפי האולקוס - איני בקו הבריאות, דוקטור - לא בצואה
זאת אני רוצה להתפלש. הייתי עירום בחול, כל חור בגופי
התמלא בגרגירי חול, צבעם כסוכר חום הנבלע בידי הקפה
המרושע, המעיר את המתים - קול זעקה של נער קטוע-טבור,
"מאמעא, מאמעא", אני פה, קחי את כף המרק שהאכלת
אותי בילדותי וחפרי לי מנהרת בריחה, בכי, בכי, עד
אשר ישטוף הים הגדול הנפרש, והנראה לאנשים שאינם
זקוקים למשקפיים, וישטוף את קול הצעקות,
לא נלקק עוד עשבים מרים, אגדל את רקפותיי על
הזין, ואתרוגים ילבלבו מהתחת, מזרח, מערב, צפון, דרום
למעלה, למטה. איברי המין, כסוסים המקיפים שבעה פעמים
את החומה הגדולה - איזה לכלוך יש תחת הציפורניים,
כל ציפורן צבועה צבע שונה, קודים של מכונת האניגמה,
ככה ניצחנו את הנאצים
ככה ניצחנו את הנאצים
ככה ניצחנו את הנאצים