לימור מעיין / אדר |
אתה
סוחף אותי לתוך הרשרוש השקט של נפשך
אתה מגלח בשקט
את הקצוות המיותרות.
שים לי נשיקה על העפעפיים
הנח אותה
בעדינות
שלא תיפול מתוך שינה, שמחה או יופי אני רוצה
את הפשטות של עורך החלק
את היום לפני תחילתו,
תן לי
ריח חום-כתום של אדר,
ריח סגלגל, שלוחש סודות ילדות לחיים
שמושך אחורה את השיער
פוקח עיניים
שמלתי מתנפנפת
מהרוח שלך.
כל מה שהיה גם הוא התנפנף, תן לי להרגיש
אדר.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|