בליינד גוארדיין / אני |
לא משקיף אל רחובות העיר,
ולא מפספס רוח קלה-
הנדחפת בסדקיו המזעריים,
שורקת לעצמה ניגון של חופש.
החלון הסגור בחדרי,
לא עצר את שקיעת החמה,
לא עצר לילה מתפרץ לביתי,
הוא נסגר להחבא ממנו,
כשמרעיד את יסודות כלאי.
החלון הסגור בחדרי,
שומר על החושך בפנים,
ובטריקה הוא הולם בנפשי,
כשנפתח מתוכי.
אני.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|