בערב ריק ממטרות
אני בוחר לצאת מהבית
לא יכול להישאר בין ארבע קירות
ולהתגעגע
למשהו שמעולם לא הרגשתי
עכשיו הכול מת
עם מעיל עור דק, ונעליים ישנות
מדליק סיגריה, זה כמו כתוב בספר
לוקח את המכונית למקום בו הזונות עומדות
משם החיים נראים מבטיחים
הרי אין שום דבר
הרי אין תכלית
אז למה להרגיש שהכול מכה אותי בפנים?
מזמין אחת בחמישים
מתיישבת כבדה
לא אומרת מילה
ככה זו אהבה נטולת רגש
אני מדליק רדיו
לשמוע את סוף המשחק
תמיד הרעים מנצחים
והיא מבקשת בשקט, אולי אתמול בלילה
זה היה בצעקה
אני מציע לה סיגריה
היא מציעה לי אהבה נטולת קבלות
ואני בערב ריק
לוקח הכול
הפנים המחוספסות
הגוף הזר, משהו אמיתי
היא מתפשטת לאט
לאור פנס חצי שבור
אני מוריד את המושב
ככה נראית אהבה שלא צריך להתעורר אליה בבוקר
וחושב עליה,
יושבת בפריז, מזמינה כוס קפה
אולי יין אדום
עם עוגה, היא אוכלת חצי מנה
ובינתיים מכונית משטרה
מה יכול להגיד, שלא ישמע אשם
ויודע שהרגשות והאכזבות לא יצליחו למחוק אשמה
ברדיו מדווחים על תאונת דרכים
והיא שואלת אם אני רוצה עוד
מהנהן בלי לומר מילה
חמישים, שישים, מאה עשרים
מביט בה בעיניים
איפה היא תהיה מחר?
ועכשיו הולכת לישון במיטה של זר, בבית מלון בשדרה
לא מכיר אותו אבל הוא יודע שזה כואב
מביט מתחתיי
רואה מישהי זרה, משחקת אותה אהובה
ואני קונה הכול
בלי שאזדקק להרגיש מנצח
בערב נטול כוונות, יורה הכול
במרחק מה עוברים אותנו מכוניות
זוגות זוגות
וכאן אצלי, יש אהבה נטולת מסים
עם כרטיס טיסה סגור בתא הכפפות
שואל עד מתי, ולא נאבק
מדי פעם נעצרת מכונית, ונזרקת ממנה זונה
או נאספת אחת אחרת
ובפריז עכשיו קר, אצלי בוער
אני גומר, אחרי שהכול נשפך
היא שואלת אם אני רוצה לחכות ולהמשיך לסיבוב הבא
נזכר בחורף שעבר, איך צעדנו בפארק הישן
אולי לא הייתי שם, אולי דמיינתי שהיא צועדת איתי
חיבקתי אותה חזק, זרקנו הבטחות לשום מקום
מביט בפניה והיא מחכה לתשובה
אומר לה תודה ופותח את הדלת שלה
היא מחייכת, ושמה את הכסף בכיס הקדמי
מתלבטת אם להדליק סיגריה, יודעת זה לילה ארוך
שעדיין לא התחיל
אני מכבה את הרדיו בדיווחי התנועה
ומתחיל לנסוע על הכביש המהיר
רמזור ראשון אדום שני ירוק, לא מבדיל
שדה תעופה במרחק חמישים ק"מ, ומרגיש כמו תאונת דרכים
הגוף בוער, והריח שלה עדיין לא יצא ממני
נגרר אחרי הרגשות מיליון קילומטרים
ובסוף מוצא את עצמי מרוח על קיר הרחמים
ובדרך רואה זונה שאיבדה את הדרך לרחוב שלה
אז אוסף אותה, אולי לה יש אהבה נטולת גדרות
חסרת פצעים, אז לא מחפש תחבושת הלילה
ובפריז עכשיו חשוך נורא. |
