זוכרת את שנות התשעים?
רצנו במהירות
חשבנו שאנחנו יודעים הכול
התקווה הפיקטיבית
הכאב הנדוש
זה אף פעם לא נגמר לנו
שנות התשעים
הכול עמד בפתח
יכלנו להרגיש את הזמן נע
בלי לפחד לאבד אותו
לא היו אז מטוסים שחתכו את השמיים לשניים
ראינו את העיר הופכת לכוכב זוהר
רק שנינו בעולם של נטושים
שנות התשעים
חיכו כמו כרזה
ואנחנו רצנו בלי מטרה
לא היו מסכים שהשתלטו על האורות בחדר
לא היה צל כבד
רק שנינו בעולם של נטושים
החיים נראו כמו צבע זוהר
עכשיו הכול נמתח
רצינו את שנות התשעים
לאסוף אל אלבום התמונות
בימים קרים
נוציא אותם
ניזכר אך הכול התחיל
ואולי נשתה מהיין
בשביל לשכוח את השאר
זוכרת את שנות התשעים?
לא היו שמות בלי פנים
ואורות שסינורו את העיניים בלי להמתין
הכול נע כמו מים שקטים
שום אדמה לא נפערה
כול יום מחדש
וצילומים בשחור לבן
הכול נדלק בבת אחת
אין כאב, אין פה זמן
שנע לאחור בלי להרגיש את המכה
זוכרת את שנות התשעים
צעקנו ברחובות, תחזירו לנו את שנות התשעים
והפנים המגולחות
העשב בשיער
ישבנו על הדשא
הבטנו בכוכבים
מדי פעם שרנו שיר אחר
אז חשבנו שהכול עומד להיעלם
היום, מביטים אחורה ומבינים
אין אורות, אין צללים
הכול זה סרט
בלי קול, רק דמויות שמחפשות מקלט
והשמיים כהים, שנות התשעים נגמרו עלינו
ולא הצלחנו לעבור לשנות האלפיים בלי להישרף.