זז כמו מטורף,
נותן למוסיקה לעשות בי כרצונה,
מעשה בובות,
מעשה באדם בובה.
אינני חושב כבר ואז אני מתנתק.
אני מחוץ לעצמי, הגוף זז,
רוקד בכוח המוזיקה אבל אני לא שם,
לא אחד עם גופי.
צמרמורת עוברת בגופי,
מתחילה באין-ספור מקומות שונים,
מציפה אותי,
שערותי סומרות.
פחד מחלחל לראשי,
פחד מזה אשר אינני מכיר,
ממשיך לזוז, לא עוצר,
ואז אני מבין. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.