אתמול בצהריים רכבתי על אופניים.
הייתי בדרכי לקניון, שם היה אפשר להשיג את הספר החדש:
"הרפתקאות הבלש שום, בעל המום: תעלומת השיניים הנטושות".
הייתה זו מהדורה מיוחדת ביידיש והייתי חייב להשיג אותה, או
לפחות להפגין מול סניף מקדונלדס.
הייתה זו דרך רבה וקשה, ופעמים רבות נפלתי מאופניי ונקעתי את
הראש.
לבסוף, הגעתי ליעד הסופי - "קניון הפשפשים".
החנתי את אופניי בכניסה ונכנסתי לקניון.
בזמן ששוטטתי בקניון שמתי לב שהקניון היה מלא יותר מתמיד.
עליתי במדרגות הנעות לכיוון חנות הספרים "סטימסטיק" שבקומה
השנייה ומיד הבחנתי שהחנות מלאה ואין שם בכלל מקום לזוז.
ישבתי וחשבתי: מה אני אעשה?
לבסוף עלה במוחי הקודח רעיון: אקח להביור ואשרוף את כל האנשים
ואז אתן את הלהביור לזקנה שעומדת לידי.
הרעיון התחיל למצוא חן בעיני עד שהבנתי שאין לי להביור ובטח
שלא אישה זקנה.
הלכתי אל החנות וגיליתי שכל ספריי "הרפתקאות הבלש שום, בעל
המום: תעלומת השיניים הנטושות" ביידיש ניקנו.
ישבתי על המדרגות מתוסכל ואובד עצות, כשלפתע הבנתי שאני יושב
על המדרגות הנעות.
קמתי במהירות והחלטתי ללכת לשירותים כדי לשטוף פנים ולהתעורר.
כשהגעתי לשירותים ראיתי ברנש מצולק ומכוער.
פתאום הברנש קרא לי:"פססט... חבובניק.... רוצה לקנות את הספר
החדש של 'הבלש שום בעל המום: תעלומת השיניים הנטושות'
ביידיש?"
הסתכלתי על האדם שעומד מולי. הוא לא נראה אמין במיוחד.
"באמת יש לך את הספר הזה?!??? אני מת לקנות אותו!!!!"
"הנה תראה!" הברנש הגיש לי את הספר בעל כריכת הזהב.
"וואו! זה באמת הספר!" קראתי בהתלהבות.
"כל מה שאתה צריך לעשות הוא לתת לי 20 פזוס" אמר לי הברנש.
"סיכמנו!" קראתי בהתלהבות.
"אז תחתום על החוזה: כאן, כאן וכאן!" אמר לי האיש.
לא יכולתי לסרב להצעה זו כי כל כך רציתי את הספר.
חתמתי לברנש ונתתי לו את הכסף.
ואז פתאום הוא התחיל לצחוק: "לא קראת את האותיות הקטנות, עכשיו
אתה חייב לתת לי את כל קלפי היוגי הו שלך!!!!!!!!!"
אוי לא!!!!!!!! מה עשיתי?!? מפעל חיי ירד לטימיון.
קיבלתי את הספר ונתתי לברנש את קלפי היוגי הו שלי.
הברנש נעלם לפתע, ומאז לא ראיתי אותו.
חזרתי הביתה עם אופניי והתחלתי לקרוא את הספר.
לפתע גיליתי שהספר הוא בעצם מהדורה פורנוגרפית של קופיקו, ואז
החלטתי להתאבד.