מיכל סביצקי / בשר אחד |
זה יום קיץ גשום, או אולי יום סתו גשום, עם ריח של עלים
רטובים. נחלים של מנגינה מעורפלת מציפים את החדר כמו זיכרונות
של מוזיקה, שבהם הקצב מעומעם. חרקים עצומי כנפיים עפים לעברם
בזה אחר זה, או חגים על התקרה, מעל ראשיהם. מספר שעונים נוקשים
בבת אחת, כאילו היו אחד.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|