כאשר חושבים על מלכויות, או קיסרות אני ישר נזכר ביפן ארץ השמש
העולה והקיסר בנה של אלת השמש, על תקופת השוגון והאבירים
הסמוראים, ומלחמות בתי האצולה. לאחרים יפן מעוררת את יראת פצצת
האטום או את האכזריות שבמלחמה. למנהלים שלי, יפן זה ממלכת
האלקטרוניקה.

יפן היוותה ועדיין מהווה אתגר עסקי לאנשי המערב, אולם בעבר
הייתה חשדנות רבה בין היפנים למערב "הזרים" חשדנות אשר הלכה
ופחתה עם השנים אולם בכל זאת נותרה.

בשנים בהם אני דן הקשרים שלנו ליפן היו דרך פקס או בשעות הלילה
בטלפון או מוקדם בבוקר. הדואר האלקטרוני הקפיץ אותנו מדרגה
ושיפר את התעבורה והקשר.
ההזמנות לרכיבים אלקטרונים הגיעו בזמן אולם מי שחשב כמוני על
איכות ללא ליקויים התאכזב, יותר מכך רבה הייתה האכזבה
מהוויכוחים ואי ההסכמה.
היה מורגש החוסר במגע האישי ובקשר הבלתי אמצעי.
היפנים הם שעשו את הצעד הראשון כאשר שלחו את יממוטו סאן לארץ,
וזה ערך קבלת פנים שאי אפשר לשכוח, הקידות, האוכל היפני,
והמתחרים.
זה לקח כמה ימים לבוסים להזמין אותי לשיחה והתייעצות כיצד ניתן
לשפר את הקשרים ולפתח את הציר הזה של יפן ל WIN - WIN  לניצחון
כזה, אמרתי שאין טעם לנסוע ליפן ללא הכרת התרבות היפנית, רק כך
אפשר להתקבל אצלם ולכות באמון ובכבוד מיוחד.
כך החל הרומן שלי עם יפן.
התחלתי ללכת לשגרירות יפן ללמוד כמה מילים, לעיין בספרות
וללמוד.
המוח שלי קדח. שינטו, בודהא, סומו, ג'ודו סמוראים,  נינג'וצ'ו,
קבוקי, בונראקו, זן, ציור והדפסים, הקיסר, הקיסר, הקיסר מקדשים
ופסטיבלים והכל מתערבב לי בראש.
דבר אחד היה לי ברור היפנים מכבדים מאוד את מי שמכיר את השפה
והתרבות
ואם לנצח אז בגדול.
אני לא יודע האם יממוטו היה מאמין שינטו או בודהא או שייך
למיעוט הנוצרי, בכלל הבעיה ביפן שאי אפשר ממש להפריד בין
השינטו לבין הבודהיזים במיוחד שההיסטוריה של השינטו נכתבה על
ידי נזירים בודהיסטים, יתרה מכך ריבוי המקדשים והאלים בדת
השינטו והעלייה לרגל למקדשים האלו אינה מותירה מקום לספק על
מעמד השינטו.
היפנים מאמינים בעולם הזה, כאן ועכשיו. הזן, מודעות נכונה
והארה עצמית, סאטורי אבל לי הפריע הבאת התרבות הזו ע"י הנזירים
מסין, ליפנים משקעים  מסין ולא אהבתי את הקשר הזה.
מה שאהבתי ביפן זה אהבת הטבע, האסטטיקה, כיצד הם משלבים את
עבודת האלים עם נופי הטבע, איתני הטבע והירח, השמש והכוכבים.
הם הופכים הרים כהר פיג'י או הר אוטקה לאלים רבי עוצמה אולם רק
הקיסר היה נחשב לאל חי.
ולא לשכוח כי אלת השמש באה מהשינטו.

בלוח הזמנים שלי היה רשום לבקר את פסלי בודהא במקדש גורוגי וכן
לחזות בפסל בודהא בגובה 17 מטר במקדש טודאיגי, המון מקומות
נרשמו לביקור אולם ככל שהתקדמו השיחות הזמן החופשי מצטמצם.

הקו שהחלטנו עליו היה לפרוץ ובגדול, לשם כך הוחלט והוטל עלי
ליצור קשרים במצושיטה
(Matsushita) היה ברור שדריסת רגל תאפשר לנו שליטה בארץ והקמה
של נשיונל ובעקבות זאת עוד חברות. ראיתי בעיני את האימפריה קמה
(חלומות).
אולם לשם כך יש לבנות תוכנית שתדגיש את היתרונות והכדאיות שיש
ליפן בקשר הזה.
האסטרטגיה הזו הוסיפה את אוסקה לרשימת הביקורים מקום מושבה של
ההנהלה. ככל שהתוכנית התגבשה הלך והצטמצם הזמן לטיולים
לסופשבוע בלבד,
התחלתי לפקפק ביכולת שלי להינות מהביקור.
ימאדה סאן החזיר לי רק לוח זמנים לישיבות וביקורים ועוד רצה
לדחוס נסיעה לקוריאה. אני מצידי כל הזמן העברתי לו שאלות על
אתרים לביקור, לא נראה לי שהוא בכלל הבין את ההומור שלי.
בינתיים המשכתי להתעמק ולהתמחות בארגון העבודה היפני, ועל
האופי המשפחתי של הארגונים. כמו כן התמחתי בקבוצות העבודה
ובתרומה של דמינג ליפן. הסיסמא היא שיפור מתמיד, מה שבמערב
קראו  T.Q.M.
ככל שהעמקתי קשרים עם מנהלים ביפן הרגשתי בבית, זאת בנוסף
לקשרים עם סוכנים ונציגים יפנים באירופה, היה ברור לי שצורת
קבלת ההחלטות ביפן מושפעת ממנהלי הביניים אשר להם השפעה חזקה
במבנה היררכי.
אני זוכר את התכתובות על התרומה של הקשר ליפן, מנהל יפני טוב
אינו חושב רק מה טוב חברה בה הוא מועסק, אלא מה טוב ליפן,
האינטרס הלאומי חזק שם מאוד. חשוב למנוע התנגדויות, היפנים
אינם יוזמים בשעת שיחה, הם מקשיבים לך ולאחר מכן מוכרים אותך
ביפנית. ככל שהמנהל בכיר יותר הוא עסוק בנושאים חברתיים וטיפוח
מערכות יחסים, את העבודה עצמה מבצעים מנהלי הביניים. המנהלים
הבכירים מקבלים את האורחים מנהלים את הישיבות וקבלת הפנים,
יושבים עמך על ספלי תה ירוק ומשוחחים שיחות שלכאורה חסרות
תכלית, אולם הבקיאות שלך היא שחשובה והם יודעים להבחין בכל
הפרטים. זאת ועוד בנוסף לכך שהם בוחנים אותן הם בונים אמון
ונאמנות ובודקים את הכוונות שלך ומחפשים ליצור מכנה משותף
הכולל תועלת ליפן ולחברה, אולם הם ימנעו מלהכניע אותך אלא שגם
אתה צריך לדעת לנגן על הרווח של הפעילות המשותפת. תחרות אם
קיימת צריכה להיות רצינית אולם ללא ניצחון מוחץ.
אחד הדברים שהטרידו אותי היה נסיון עבר כושל אשר היה לג'ק אשר
היה הנציג הראשון שלנו ביפן לפני כמה שנים, ג'ק מצא שתי גיישות
בחדרו וזעם על כך, הוא ראה בכך סוג של שוחד ובהתנהגותו הוא
הביא לניתוק ארוך מהיפנים לבנינו. לקח לנו כמה זמן לחדש את
הקשרים האלו. חשבתי לעצמי מה אני הייתי עושה במקומו ומה עלול
באמת לקרות.
האוכל היפני היה אחד המכשולים שצפיתי, אני מש לא אוהב בשר חי
כל שכן דגים.
הייתי חייב להתאמן על כך באכילת בשר דגי טונה טריים או סושי
ובני ביתו.

לקראת עשרים ותשעה לחודש אפריל שלחתי כרטיסי ברכה ליום הולדתו
של הקיסר.הפידבק לא איחר לבוא ואני חייכתי לי.
תאריך הגעתי ליפן נקבע לחמשה עשר במאי תחושות לחץ ליוו אותי
והחלטתי לקחת חופשה. נסענו לפארק אשכול, שם בפארק היו אתונות
לרכיבה, בעת העליה לאתון העיפה זו אותי מעליה, נפלתי והכאבים
היו עצומים. שלושה שברים בתפוח הכתף.
הנסיעה שלי בוטלה.
הלכתי לחפש את המלוכה ומצאתי את האתונות.