פירורים של אור בוקר
מתנפצים אל שמשה
נוסעת קצת מהר מדי
סיבוב מסוכן מקצר את דרכו
כשמחשבות חולפות מבעד חלון
מסדר בוקר של פחדים

היא בטח כורעת עכשיו
אוספת ספלי שיחות של לילה
בדלי מילים זרוקים בתוך
מאפרה מאובקת
נוצות שקופות של אור בוקר
מלטפות לה את הפנים
בזמן שהיא עוצמת עיניים

האם זה השם שלי שנח
שם על זוג שפתיים
קצת אדומות מדי?

וכשאני צולל, אילם
אל מרחקי שינה קלושה
פתאום נזכר בשאריות אור בוקר
שהיו לה בעיניים
במה היא נזכרת כשהיא מתגלגלת
לצד הריק של המיטה?