קרן ירח מאוחרת
את עיני תפסה
עת התהלכתי סהרורי
ברחובות העיר.

נראה כי השתובבה לה
ולא שמה לב לשעה המאוחרת
לא שמה לב שזמנה לחזור
אל ביתה המוכסף
כבר מזמן עבר.

והנה לפני שתשים לב
תפשתי את זנבה בידי
ואיתה זינקתי חזרה
מעלה ומעלה
מהר כמחשבה
אל הירח הגענו.

שקט כמותו
מעודו לא הכרתי
חבק אותי.
רק פעימות ליבי
כרעש אדמה
נשמע לי.

אבק אפור על רגלי
שוטטתי בחוסר מטרה
על אדמה קפואה
תחת שמיים זרועי נקודות
כנמשי אפו של ענק חללי.

נופפתי באדישות
לאסטרונאוטים פעורי פה
שמשום מה מופתעים נראו.
והמשכתי להתהלך
לעבר צידה החשוך של הלבנה
שם גפרור הדלקתי
ובצעדתי המשכתי.

מה חיפשתי
לעולם לא אדע
אי שם הרחק למעלה
בעין הלבנה.
קם ממיטתי ומתמתח
וניגש  לנקות את דירתי
מלכלוך העקבות הכסופות,
המוביל למיטתי.