גיל וינשטיין / באותם סדינים |
כבר לא מרבים
לבקר חולים
באותם סדינים
לבנים ורכים.
הכרתי אותם כרוחות רפאים
במסדרונות צרים
כשעשו מדיטציה,
אך אני העדפתי לשוב
הביתה.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|