במסדרונות המכון
מתניידת נערת הפיל
על זוג ירכיים עבות
המתחברות בחוסר רצון
לאגן משתפך

כולנו מתרוצצים במסדרונות
עסוקים, עמוסי ידיים
והיא פותחת לנו דלתות
חיוך מנומס מתנוסס
מעל שלושה סנטרים
ולסת נסוגה

אומרים לה שלום
וגם פיה נפתח
איננו נשארים לשמוע
את התשובה לשלומה
כי ממילא
אף קול אינו נשמע

ובערב אנשים ייפגשו
ידברו, יישתכרו
ונערת הפיל תישאר במקומה
קוברת עצמה בעבודה
מחוסר ברירה

וגם אני אשאר שם
קבור לצידה
כי גם אני נער פיל
אולי גופי מזמין
אבל נפשי
היא זו שדוחה