עוד חיוך. עוד הדחקה. עוד כמעט.
כמעט הצלחתי לא לחשוב. לא להרגיש אותך בתוכי, רק לכמה רגעים.
גם זה משהו. לא להרגיש את שניכם יחד. לא לחשוב כמה שאתם
מתקרבים וכמה שאני מתרחקת ממך. אתה עדיין בתוכי, אסור לך עדיין
ללכת. רק כשאני אגיד לך תלך. אתה לא באמת איתה. וגם אם כן אז
אתם לא באמת תתארסו. וגם אם כן אז אתם לא באמת תתחתנו. וגם אם
כן אז אתם תתגרשו. אתה חייב להתגרש ממנה כי אתה עדיין בתוכי.
עדיין לא הרשתי לך ללכת.
יוסי ומיטל נפרדו אחרי שש שנים יחד, ורפי ואפרת ביטלו חתונה,
וחגית התגרשה. עוד קצת תקווה. חייבים להמשיך להאמין. גם
כשהאמונה הזאת קצת פטטית, צריך לנסות לשמר אותה עם עוד ספורים.
אולי גם לכם זה יקרה. ואז שוב תהיה לבד, ואני לא אצטרך להרגיש
את שניכם יחד בתוכי כל הזמן.
עוד חיוך מזויף. הרי אין כאן כלום באמת בלעדיך. איתך יש הכל.
למרות שכבר קשה לי להזכר בהרגשה הרחוקה, בימים שהיה לי טוב,
כשהיית פה. כל כך הייתי רוצה להתעורר לידך, רק עוד לילה אחד,
רק עוד יום אחד...
עוד יום עבר. ממשיכה לחכות לזמן שיפעל, שיעשה כבר את שלו. לא
נראה לי שהזמן הזה בכלל יודע מה הוא צריך לעשות. בנתיים הוא לא
עושה כלום. בנתיים הכול רק כמעט. עוד חבר שהוא כמעט... עוד
חיוך של כמעט... עוד יום לחיות... כמעט... |