|
היה בוזק ערפילים על גבה
ובוחן מנוסת צמרמורות.
היה מחריש ביד אחת
וסובב את שיערה
עד שהלך והסתבך
קולו בקולה.
רוו וצמאו, רוו וצמאו. עד ש
נהיו מקלעת שבת.
לא ידע אם ידו היא או ידה
והיה מנחש
את זמנה הפוקח פיו
את בהירות הלילה,
מנוסת הכוכבים ממסילותיהם.
לעת בוקר היה
מוצא עצמו
משנן את
תעצומות הגוף. |
|
|
יש לי חלום...
במחשבה שנייה,
זה לא ילך,
הציבור לא בשל!
להב בן-לאדן,
יו"ר אגודת
הפדופילים
החדשים |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.