[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







טל ספיבק
/
רצח באור אדום

לילה אחד התעוררתי ב- 3 לפנות בוקר כולי שטוף בזיעה מבוהל,
מפוחד.
הרגשה מוזרה כזאת אך מסריחה בו זמנית, הרגשה של לחץ אדיר על
הבטן כאילו שלוחם סומו יושב לך על הבטן, ואתה לא יודע מה
לעשות, חם לך בכל הגוף אבל קר לך ברגליים ובקצות האצבעות.
מדליק את המזגן, החדר מתחיל להתקרר, אתה לוקח נשימה עמוקה
ונושף אותה החוצה, עושה את זה כמה פעמים עד שאתה מצליח להירגע.
הכל מסתובב סביבך עד שאתה מבין שזה בעצם המאוורר תקרה המחורבן
הזה שחורק. אין לך כוח לקום כי זה 3 לפנות בוקר, אתה יודע שאתה
צריך לקום עוד שלוש שעות בלבד. במובן מסוים אתה יודע שאין
סיכוי שתירדם, ואתה רוצה לקום ולשטוף את הפנים אבל מצליח לשכנע
את עצמך שאולי יש איזה שהוא סיכוי שתירדם. מדליק את הרדיו, יש
מוזיקה שקטה בגלגל"ץ זה נחמד, מרגיע. הלחץ בבטן עדיין רוצח
אותך, גורם לך לבחילות. מנסה לעצום את העיניים אבל יש איזה
משהו שלא נותן לך לעשות את זה, אתה חושש שאולי תירדם ועוד פעם
תתעורר בתחושה המסריחה הזאת.
השעה כבר 4, העיניים נעצמות קצת אבל יש איזה מרווח בטוח. אתה
לא נותן לעניים להיסגר עד הסוף. אין שום סיכוי שאני ארדם. כל
המחשבות מתחילות לרוץ בתוך הראש, כל השאלות, למה? למה? למה?
אתה מתחיל להיזכר בפרטים מהחלום, אני אישית זוכר את מגדל המים.
אני לא זוכר שום דבר מיוחד שקרה איתו, אבל זה נורא מטריד כי
מול החלון שלי יש מגדל מים ענקי. תמיד היו לי פחדים שאיזה יום
הוא יתמוטט וכל הבית ישטף כמו גוש חרא באסלה.
השעה ארבע וחצי. זהו, אני לוקח את עצמי בידיים ועוצם את
העיניים. הכל שחור עם כתמים לבנים ומקומטים כמו מסך טלוויזה
מת. לא מצליח להירדם, ברדיו בדיוק מתנגן השיר שלי Mr. Jones,
כל מה שעובר לי בראש זה המילים של השיר ושזה שיר קצבי מדי
בשביל לילה שכזה, חייב להיות איזה שיר מפחיד, איזור הדימדומים
או משהו.
אני עוצם את העיניים ושוקע בתוך הכרית, כל מה שאני רואה זה רק
מים זורמים מכל הכיוונים אין שום דבר לידי, מסביבי רק אני ומים
זה בטח בגלל המגדל מים המחורבן הזה.
פתאום בום חזק בדלת שלי, אני קופץ מהמיטה כמו מטורף.
יש כבר אור בחוץ, אמא שלי בדלת אומרת שהגיע הזמן לקום. אני
מושך את התריס ונדהם למראה עיני, הכל אדום כאילו שמישהו השפריץ
דם על החלון שלי.
אני פותח את החלון והכל עדיין אדום נראה כמו גיהנום, גיהנום
מהסרטים.
אני רץ לשטוף את הפנים, מעיף עוד מבט מהחלון ורק אז קולט, אין
יותר מגדל מים, הכל אדום אבל בלי מגדל ענקי.
מישהו רצח את מגדל המים!







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
עם מי צריך לשכב
פה כדי שיפרסמו
את הדבר הזה
לעזאזל?!?!



לחמניה צלויה
מביעה תמימות.


תרומה לבמה




בבמה מאז 22/8/03 5:51
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
טל ספיבק

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה