שעתיים מהבית ואני כבר כאן.
עיר פסטורלית, כמו שכולם מספרים. לשטוף את העיניים ביופי!
תמיד הייתי נעולה על סגנון מסוים של ערים בטיולים שלי ברחבי
עולם אבל יש משהו מיוחד בעיר הזאת.
התנגשות של עתיק מול חדש, לא פלא שזה אתר מבוקש!
נוף ים תיכוני של הבתים הלבנים הפרטיים, חסרי הרעפים. ממש כמו
יוון כאן.
והכי חשוב השקט, בכל רחבי העיר בכל שעות היום- שקט. קצת מציקה
הצפיפות, אני לא מבינה איך אנשים יכולים לגור בצפיפות שכזאת.
למבקר זה יראה יפה ומיוחד אבל לגור בצפיפות שכזאת נראה לי בלתי
נסבל.
אבל יש קסם בעיירה הזאת, חוץ מהארכיטקטורה, חוץ מהאחידות
שבדברים, חוץ מהזמן שאתה יכול להעביר כאן בלי לשים לב.
יש משהו מעבר לכל בעיירה הים תיכונית הזאת, עם השקט והבתים
הלבנים, אולי זה כל הנשמות שמרחפות מעל כל הקברים.









לא ברור למה אבל את ההשראה קיבלתי מהפרק האחרון של "חצוצרה
בוואדי"