למרות שהעברתי כבר קודם שעות,
מן תהייה, שכזאת לעתיד מוצלח יותר,
מן תקווה לפיקוח הנפש.
ההרים שמולי מודעים למקומם,
ואני שניצב בדיוק כמוהם, ללא שום קשר לזמן,
לא מודע למקומי בשלב זה בחיים,
ואני שניצב בדיוק כמותם ללא תנועה,
מעוניין בחיים יותר טובים.
ומחר בטח שוב אמצא את עצמי, עומד מול אותם הרים,
ואפחד לעשות משהו בקשר לעצמי,
אז שוב פעם שובר שמירה,
ושוב עוזב את העמדה,
ואדע שחיי נמצאים באותה נקודה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|