New Stage - Go To Main Page

פרח לאופוטרוב
/
הכוכבים שלי

מה הטעם בליצור צורות
אם הן לא אומרות לי דבר?
אני אולי מגדל שורות
אבל אתה בכלל, סתם זר

אני השתיקה הכי תועה
בים עמוק של מילים
אני הדמעה הכי קטנה
בין צחוק של ילדים

ושום ענן לא יסתיר את הכוכבים שלי
הם ינצצו לי גם בתוך החושך, הכי גדול
אני יודעת שתמיד הם יאהבו אותי
כמו שאף אחד אחר לא יכול

בגידות הן כמו הקשות נחש
אך הייאוש אף פעם לא נשאר
אני צופה כיצד הרוח מרכיבה מחדש
את חלקי הלב, ששוב נשבר

בדידותי היא כמו שלכת בסתיו
מחכה נואשות לעוף עם הרוח-
קחי אותי עכשיו
בחוץ עומד לו עוד עץ אשוח

שום ענן לא יסתיר את הכוכבים שלי
הם ינצצו לי גם בתוך החושך, הכי גדול
אני יודעת שתמיד הם יאהבו אותי
כמו שאתה כבר לא יכול.



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 16/8/03 9:18
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
פרח לאופוטרוב

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה