מילים ולחן: נועם סמואל.
עיבוד מוסיקלי ושירה: המסרקים.

מרוב עצים לא רואים את היער,
מרוב מים לא רואים את הים,
שום דבר לא קבוע, הכל משתנה,
כי ככה זה בעולם.

פיזמון חוזר:
כשאתה מדפדף בספר,
אתה מחייה שוב את המילים,
כי האדם לא נוצר רק מאפר,
אלא גם מרגשות והירהורים.

מרוב אסירים לא רואים את הצדק,
מרוב חיילים כבר אין ביטחון,
לעולם אל תחייה בשקר,
תמיד חפש את הנכון.

כשאתה מדפדף בספר...

מרוב מילים לא רואים את המשפט,
מרוב בתים לא רואים את השיר,
כי השיר עוד מעט יגמר,
אך בליבי הוא לעולם יזכ[ע]ר......

כשאתה מדפדף בספר...

[סולו מסרק]