|
כל כך רציתי למות. באמת שניסיתי.
כמה התפללתי שהאל הרחום והחנון יקבל אותי בזרועות פתוחות
כשאצלול לתוך המוות האינסופי.
קיוויתי שארגיש רק כאב חד ולא ארגיש יותר כלום לעולם.
לא אצטרך יותר בחיי שהיו רצופים באינספור כישלונות ורגשות
אשם.
ואז פתאום , שהסוף היה כל כך קרוב, נזכרתי בכל הדברים שהיו
יכולים להיות אחרת. ואיך אני תכננתי הכל כדי שזה יהיה מושלם.
אבל שכחתי
מזה , כי זה לא יצא כמו שתכננתי שזה יהיה, וגם ככה עכשיו
מאוחר מדי לשנות משהו.
ופתאום , העננים התרחקו זה מזה והשמיים נפתחו ואלוהים הופיע
בכל הדרו ביו העננים והושיט את היד המזדיינת שלו רק בשביל
לדחוף אותי למטה , נמוך נמוך כדי להתגרות בי וכדי שלא אוכל
להגיע איליו למעלה ולהפריע לשלווה הניצחית של ממלכת הפאר
והקודש שלו.
והנה אני פה תקוע בתוך החור הזה עם כל הצואה והשתן מסביבי, ולא
מאמין שכל זה יכל לקרות.
ואז אני מתחיל להרגיש מן תחושה חדשה שכזאת, אני מרגיש כל עצם
וחתיכת
עור בגוף שלי, ואני יודע שאלו יהיו הדקות הכי ארוכות ביותר
בכל חיי המזדיינים.
עכשיו אתה יודע איך אני מרגיש....................
nine inch nailes
1999. |
|
|
אוכלים עכשיו,
נכון?
אחרי זה שוטפים
כלים.
אם נשטוף, יהיה
לנו נקי
אם לא, יהיה
מלוכלך ויהיה
לנו לא נוח
אם נזרוק, הרי
שלא זורקים כלום
וזאת עבירה על
החוק הפולני.
עכשיו, זה
במעגלים
חיצוניים.
לא שטפת כלים,
יבואו אנשים
יחטפו חררה,
יברחו
לא יהיו לך
חברים ובסוף
תבשלי רק לעצמך
תשבי בבית
ותסבלי מחיים
בודדים וערימות
כלים.
מסקנה, צריך
לשטוף כלים
הפולני מחנך את
ילדתו |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.