[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







ששת שצ
/
דרך רשעים תתעם

ההשפלה הזו בה הובלתי למשרדו של ד"ר קולמוס בבית החולים לחולי
נפש הראל, זה משהו שייזכר בי לדיראון עולם. כפות עטוף וללא כל
יכולת לזוז.
הד"ר מביט בי, מסתובב מסביבי, אומד אותי ואני חש שהוא מנסה
לסווג אותי  לאחד מטיפוסי דירקהיים שלו. אפס, נראה לי שבעת
עיונו בתיק הרפואי הוא לא מוצא רקע אישי רפואי תורשתי, אלא
שלפניו מונח תיק משטרתי וצו בית המשפט ל"הסתכלות", ככה דרש
העו"ד שלי "עדיף שתסווג כלא שפוי" אמר.

בסך כל היו לי חיים שקטים ויציבים, מעניין איך הדברים משתנים
כאילו החיים עשויים חוליות חוליות, אולי באמת יש משהו בשרשרת
הגנטית הזו שתמיד מראים בטלוויזיה, ברגע שהוצאת חוליה אחת מה
שמתקבל זה כבר מעבר לשליטה. חה שליטה, אני אומר, תמיד הייתי
בעל שליטה עצמית שמרתי על עצמי ברשת הגנה, תמיד שמרתי מרחק
בטחון מאנשים ובמיוחד מנשים, כן, לא סמכתי עליהן בכלל, שמעתי
מספיק סיפורים מחברים על גברים נשואים שהסתבכו.
לעומת האחרים ניהלתי בית מסודר ושקט עם רעיה נאמנה, שקטה,
צנועה, שכל סיפוקה בחיים זה ספר טוב ומשהו תרבותי, סקס לא היה
העיקר בחייה. מאידך ניהלנו חיי סקס רגילים, רגילים? גם הוא שאל
אותי "כמה פעמים אתם מקיימים סקס?" גם אני כעת שואל את עצמי מה
לא היה בסדר? אצל מי זה התחיל קודם, אצלי או אצלה? מה גרם לנו
כל אחד בנפרד לנהל חיי סקס נפרדים וביחד כאילו דבר לא קרה.

המחשבות האלו שחולפות לי בראש מדאיגות אותי, אני חייב לחשוב
בטירוף, להיות- אתם יודעים-  "לא שפוי, משוגע" אחרת מהר מאד
אצא מכאן עם דיאגנוזה שתכניס אותי מאחורי סורג ובריח. אבל גם
אתה היית עושה מה שעשיתי אם היית תופס אותה על חם, לא היית
עושה מאזן ואומר נו תיקו והולך הביתה כאילו לא קרה דבר? או שר
בדרך : "ניפגש על מדרגות הרבנות"?

אז מה צריך לעשות? לעוות פנים? לצרוח? להזיל ריר? מה עושה אדם
לא שפוי?
את זה העורך דין לא אמר לי, נו מה אפשר לצפות מעושי הפשרות
הללו שחיים מהשטויות של אחרים.

כל הזמן רצה במוחי הפגישה הראשונה עם "הסניורה" ככה אקרא לה כי
כל שם אחר ידביק למישהי תווית. אהבה מיוחדת, הייתה משרה בי
שלווה, סוערת ועם זאת מעניקה לך תחושת ביטחון, לא צפוי לך כל
סיבוך רק תן לחושים הבריאים שלך, תן לעצמך משהו גנוב ומתוק, תן
ליצר לעשות את שלו.
אבל מייד הייתה התמונה מתחלפת למראה של רעייתי בעירום במשרדו
של מנהל הסופרמרקט בו עבדה והייתי מאדים מכעס, זה הרגע שהוא
הביט בי ושאל:  "מה ראית כעת? על מה חשבת?" מה לענות לו?
החלטתי. נתתי צרחה: "מה אתה שואל? כאילו שאתה לא יודע, ראיתי
אותה, הם רימו אותי שנים, ניצלו אותי, הוא ניצל אותנו הפך אותה
לכלבה שלו הייתי חייב לחתוך אותו, אסור לדבר כזה לחיות."
מעניין מה היה קורה ההפך אני חושב, עד כמה אני אגואיסט.
" לא חותכים בן אדם בגלל בגידה" הוא אומר לי " זה קיים רק
בסרטים או ברומנים".
" אם לא חותכים, תסביר לי למה חתכתי אותו? למה לא חתכתי
אותה?"
אולם הוא מביט בי ועל זרועותיי החתוכות " ולמה חתכת את עצמך"
שוב שאלה מכשילה. החלטתי לשתוק ורק לנהום.

כל הלילה לא ישנתי, נעתי במיטה מצד לצד, קמתי כל הזמן
לשירותים, ידעתי כי צופים בי איכשהו, מישהו נכנס מפעם לפעם
ומדד לי לחץ דם, בטוח שהמכשיר התפוצץ לו.
למה בכלל הייתי צריך ללכת לשם? למה לא שמרתי לעצמי מה שיש לי
והתעלמתי?
למה מה שמותר לי אסור לה? למה לא הסתובבתי לאחור וזהו?
בעצמי לא היו לי תשובות.

בבוקר שוב הובלתי לחדרו של ד"ר קולמוס, לפניו היה שאלון והחל
יורה שאלות, חלקן אסוציאטיביות, השתדלתי לענות בתחכום לנסות
לתת תשובות לא שגרתיות.
השאלה הראשונה הייתה אם אני מעשן סמים ושותה אלכוהול עניתי לו
"אני מתנזר מנשים ואלכוהול". הוא גיחך, ראיתם פסיכיאטר "ייקה"
מגחך? כמעט פרצתי בצחוק.
ואז החלה לחדור לראשי התודעה שאני חייב להציג פיצול אישיות מה
שנקרא סכיזופרניה במקצוע.
התחלתי לספר על מערכת יחסים מוזרה עם אימא שלי, דפוס יחסים
עוין, חששות ופחדים, על חינוך מיני נוקשה, חוסר פתיחות לצרכים
שלי, על עונשים והסגרים, על ימים שהייתי יושב בחדרי סגור ונותר
לי רק לדבר אל עצמי. ראיתי את הניצוץ בעיניים שלו, התחיל לקנות
את הסיפור. המשכתי וסיפרתי על הקולות שאני שומע מתוכי האומרים
לי מה לעשות, הוא רשם כל מלה, בכלל הפסיק להתייחס לשאלון שלו.
קפצתי מנושא לנושא, רגע סיפרתי לו על לימודי באוניברסיטה
ובמשנהו על מגע מיני בגיל צעיר, קפצתי מהמצאה להמצאה כיד
הדמיון, על המלחמה ועל העבודה שלי, בלבלתי אותו לחלוטין.
צרחתי, אמרתי כי איימו עלי, גנבו לי את האישה, הם, אמרתי לו,
תכננו יחד לרצוח אותי.
לא הייתי צריך להמשיך.

חזרתי לחדר, שוב ניסיתי להתאבד, להזיק לעצמי, האח נכנס וקשר
אותי למיטה, רק אז התחלתי להבין מה מצפה לי, כבר לא ידעתי מה
גרוע יותר, לשבת על ניסיון לרצח או להיות תקוע בבית משוגעים
לכל החיים.

לך תסמוך על עורכי דין.

"יתר מרעהו צדיק ודרך רשעים תתעם" משלי י'ב פסוק כ'ו :
הצדיק תר ומחפש עבור רעהו את הדרך, עוזר לו למצוא את הדרך
הנכונה.
אבל הרשעים תועים ומתעים זה את זה.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
מה זו
המגלומניות
הזאת?
"שחזור שפצור
מחזור"
אתה כולה עורך
סלוגנים...
תרגיע.

שמעון ביטון
משתמש במילה
חדשה


תרומה לבמה




בבמה מאז 21/8/03 13:01
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
ששת שצ

© 1998-2021 זכויות שמורות לבמה חדשה