סיפור על אדם                              
אשר היה למוצץ דם                        
ועלוקה על המין האנושי                                      
         

האיש נולד
בראשית הימים
כאדם תמים
לבן עורו
ננשך האדם
נפל, נרדם
והתעורר כערפד
בחצות הלילה

עורו הריק
עיניו התארכו
מונים רבים
צמא היה
לדם אדם
אשר ישן במיטתו
בחצות הלילה

הלך נשך
אדם בשנתו
בעת עונתו
בתוך כותנתו
השתנה האדם
הפך מוצץ דם
הפך לערפד כמוהו


הלו   התרבו
פרו   ורבו
השתלטו על אדמות הארץ
היו רעבים
לדם האדם
כאש הגהנום
דרכו היא
וכאשר הלך
אזל נזל
נוזל החיים
כך הלכו ופחתו מספרייהם

נאטמו בארונות
נסגרו בחדריהם
בתוך טירותיהם
שכנו בשקט
עידנים רבים

כאשר קמו
קמו לנגדם האנשים
יתודות וספרים
הנשק נגדם
הרגו את אלה
אשר התקוממו מולם
לא חסו
השמידו את כולם

הדם ניקז על האדמה
בפעם האחרונה
והשמש זרחה
כביום ימיה
צלחה דרכה
בשמי רקיע
והערפדים
נסגרים
בתוך חדריהם
משכנותיהם הסודיים
מחכים לעוד ליל איימים

יתדות ומקלות
שיניים וכנפיים
ימשיכו להלחם
בשם האדונים
כוחות אדירים
נחלמו וילחמו
עוד פעם
עד אשר
יגיע קץ הימים
וכך המאבק
יסתיים