בין הנחת הראש
כשהתנשמות חזה איטית
בכסת המתעצבת כפי עיגול הרקה
היכן שכתף בהטייה כפופה ומוזרה
ושבב כריות אצבעות מציץ תחת עורף
בפשטות רדומה בפישוט איברים נרפים
בהגיע דממת לילה שלא תופר עוד שקטים
בהתמסרות האדם לתת הכרתו המר
במרחב האמת שבהזייה
במחיצת זרועותיי העורגות
דרך שמיכה קמוטה
לשידה מאופרת
למול האפשרות
להקיץ שוב מחר
כשף הלא נודע
נמזג לתוכנו
שינה
אין ימים יחד יש לילות
בתוכם טמונים סמני פיסוק ואותיות
ואני כותבת אותם
בוחשת ולשה משמעותם
כותבת לילה מכל זווית
מנסחת מיטה עם מיטב העברית
השינה איתך היא מונומנט
החלימה לצידך מטאפורה
בין אשמורת לאשמורת אוחז בעט
תנוע הבעתי קדימה ואחורה
על מלותי אנום איתך
אני המשוררת אותך
