פעימה מסחררת של אור ניתחת בפני
אני חש בא, עפעפי עצומים,
עיני בוהות באור הקסום האופף אותי
ואז החשכה חוזרת

גופי מתקשת לאחור,
הכמיהה לאותה תחושה
לשלווה חסרת ההתחלה והסוף, לאושר
בוערת בעצמותי כאש המאכלת

עוד פעימה, חזקה יותר, בהירה יותר
שרירי נירפים מעצמם,
מוחי דומם
חיוך עולה על שפתי

החשכה המאיימת נרתעת לאחור
הלחישות הרמות נחלשות
האור הבוער לפני
ואני באמצע, כסומא מגשש את דרכי

החיבוק החם,
שכה חסר לי,
עוטף אותי בחומו,
כמה טוב שבאתי הביתה...