אביגיל שילר / כולם היו בני |
חזיתי בנופלם,
ירויים עלי דרך.
כולם היו בני.
ראיתי את דם חייהם
ניגר לאט מתוכם.
כולם היו בני.
אלה מביניהם שלא זכו
לנצח נעורים,
נושאים את צלקות הקרב
בבשר נפשם.
כולם היו בני.
פניהם חרוטים לנצח
על לוחות ליבי-
הבעות המתים,
עייני הגוססים,
נפשות המעונים.
ונפשי-
בוערת באש ולא עוכלה,
כי מי ישא זכרם מלבדי?
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|