בשעת בדידות גמורה,
הבער אז מדורה,
חמם מעט נזיד
ושתה לבל תרעיד.
בהעדר כל שופט,
משוך אזי בעט
וברא לך אמת -
חייך הם מופת.
הן איש אז לא יקומה
ולא תשמע מאומה
כי בגפך אתה,
בדד על המיטה.
וינחמך יין
ותעצם העין,
תפליג בחלומות
אודות מיני עלמות;
ובאישון הליל,
ניתק מאשת חיל,
תזכור אותם ימים -
היית עוד תמים.
זרה היא הבדידות,
כמו סם בפרי התות;
נגסת בבטחה -
עכלה את נפשך. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.