נעולה בארמון הפחדים שלי
פתחתי בפניך שעריי
ברכות משכרת שמעולם לא הכרתי
חדרת לנפשי
ובו בעת גם אל בין רגליי.
מלותיי התבוססו בדמך,
משמעותן בחלל נמוגה
מלותיך כה ערבות לשדים
שספוגים ואורבים בשמיכה מצחינה.
מרוסקת כשהגעת גובשתי לאחת
ובאחת נופצתי
למיליוני רסיסי לילה מלוחים
שזולגים ממני הלאה
מבין עיניי, מבין שפתיי
מרטיבים אצבעותיי.
לילות בלי שינה והרבה חלומות
אתה לא אוהב אותי,
זו סיבה מספיק טובה לצעוק.
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.