|
זה לא אני ילדה
זה השירים,
כל הדרך בערת מחום,
לא יכלתי להסתכל, נהגתי
אז שרתי לך שירים
זה לא שירי דיכאון
אלה שירי אהבה
זה היה התפילה שלי
שתהיי בריאה,
חשבתי שאני ארפה אותך בתפילות
את הרי חולה
את שתקת וחייכת בסיבובים
של ראשי
הרגשתי שאני המרפא שלך ואת החולה
לא יכולתי לעשות כלום חוץ מלשיר
אז שרתי חזק התעלמתי ממך
וביקשתי מהחום שיילך
הורדתי אותך בכפר
ונסעתי
בדרך רק הבנתי
שהחום הוא בגללי,
זה החום של האהבה.
חברתי היתה חולה אז לקחתי אותה לביתה
כל הדרך שרתי לה שירים
ובסוף היא הבריאה.
היא טוענת שזה אני
ואני... |
|
|
מה זה הקטע הזה
שלכל אחד יש חבר
שנהרג בלבנון או
בשטחים? כל אחד
מתבכיין על זה
וכותב שירי
קינה, יאללה
יאללה יאללה, גם
לי מת חבר -
יותר מזה הוא
נרצח - ואני לא
עושה מזה כזה
עניין.
עמוס מהמוסד
חושב שרבין היה
חבר שלו או הכיר
אותו או שהנושא
הזה מצחיק
מישהו, חושב...
שיחשוב, לפחות
זה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.